חייל של פח בכנסיה

קבענו להיפגש עם רורי ובנותיה ביום שלישי אחר הצהריים.
בבוקר, היא סימסה לי: בא לך להיפגש בכנסיה שבשדרה השביעית וגארפילד? שמעתי שיש שם מקהלה. לא כל כך הבנתי אם זו הופעה או פעילות אפטר-סקול, אבל כתבתי לה בחזרה: בטח.
זה לא שרורי גדלה על מיתוס הלחם והדגים, נהפוך הוא. את חדר השינה שלה מעטרת כתוּבּתָהּ, ומה שחיבר אותנו בתחילה היה גן הילדים של חב"ד, חַי טוֹטֱס, שם למדו בנותינו.
אבל היא סקרנית, וחובבת שירה וזה היה מספיק כדי ללכת.
היה מקסים בין כתלי Old Reform Church, כנסיה מהזרם הקלוויניסטי של הפרוטסטנטיות, שבאתר שלה כתוב שנוסדה בשנת 1654, כאשר ניו יורק היתה עדיין Nieuw Amsterdam, וברוקלין היתה כפר מוקף בחוות בשם Breukelen. המבנה שאליו נכנסנו הוא מעונה החמישי של הכנסיה, אשר נבנה בשנת 1891.

שתי מתנות קיבלתי באותו אחר-הצהריים.
האחת היתה המפגש עם ג'ניפר. היא היוזמת של מפגשי המקהלה האלה, שמתקיימים במעגל ישיבה. כל ילד מקבל דפים עם שירים ותווים, וכשג'ניפר מתחילה לנגן, הם מצטרפים בקול גדול. זו לא מקהלה מהסוג שרואים בסרטים, כי אין חלוקה לתפקידים ווקאליים והרפרטואר לא מורכב משירי כנסיה. זה יותר דומה לשירה בציבור במובן הישראלי. ג'ניפר אמרה לי שהילדים לא יודעים לקרוא תווים, אבל חשוב לה שיעשו חיבור בין שירה לתווים. היה מקסים לדבר איתה, כי היא מהנשים האלה שקורנות שלווה, והיופי שלהן שקט וצלול.

ילדתי התביישה בהתחלה לשיר עם חבורת הילדים, שנפגשת בקביעות כל שבוע. היא רצתה לשבת עמנו, כמו שתי חברותיה. אבל שכנעתי אותה לשים מבטחה במוסיקה. אני לא מכירה שם אף אחד, היא אמרה. תכירי. ואם לא יהיה לך נחמד, את יכולה לחזור בכל רגע. אני לא יודעת את המילים, היא היססה. אז תהמהמי. מה זה להמהם? היא שאלה, ואחרי שהבינה התיישבה עם הקבוצה שנפגשת בקביעות מדי שבוע, קיבלה חבילת דפים והמהמה עם כולם. היא נהנתה נורא.

המתנה השניה שקיבלתי היה שיר חדש, משמח מאוד בשם חייל פח אחד.
כשהילדים שרו אותו, באמת אפשר היה לדמיין שמלאכים מתעופפים בחלל הגדול ספון העץ.
כל כך התלהבתי, שבסוף המפגש הלכתי לברר עם ג'ניפר לגביו, והיא סיפרה שהיה מאוד פופולרי בשנות השבעים. היא גם נתנה לנו את התווים שלו ושל עוד שירים.
בבית, קראתי בוויקי שזה שיר אנטי-מלחמתי משנות השישים, שכתבו דניס למברט ובריאן פוטר. הוא הוקלט לראשונה על ידי להקת פופ קנדית בשם The Original Caste, הפך ללהיט וזכה לאחר מכן לכמה חידושים, אחד מהם, של סקיטר דייויס, היה מועמד לגראמי. בשנת 1971 הוקלט על ידי להקה בשם Coven, כשיר הנושא של סרט פעולה בשם בילי ג'אק. גם סוני ושר הקליטו אותו, בליווי של סרטון אנימציה, רוזאן בר הקליטה לאלבום שהוציאה בשנת 1990, וגם מבצעים אחרים.

הטקסט עצמו מאוד נאיבי, כמו הרבה שירי שלום. אבל הוא חמוד וקליט, ובמשך שבוע הסתובבתי מזמזמת אותו.

The Original Caste